יְהֹוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑י (הושר) [הַיְשַׁ֖ר] לְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃

ה' - תחלת תפלתי שתנחני בדרך צדקתך.

למען שוררי - כי אפחד שתמעד רגלי ותענישני, אז ישמחו שוררי וטעמו מגזרת אשורנו ולא קרוב כמו עוין את דוד המסתכלים ביום רעה.

ומלת הישר - כמו: היצא אתך.

יהוה נחני בצדקתך זאת היא תפלתי אליך שתנחני בצדקתך, כלומר: שתסייעני ללכת דרך צדקה ומשפט ותנחני בה שלא אכשל.

למען שוררי שלא ישמחו לי בהכשלי, הישר לפני דרכך. ושוררי כמו אויבי. והוא מגזרת אשורנו ולא קרוב (במדבר כד יז), לפי שהוא מביט לרעה, כמו ויהי שאול עוין את דוד (שמואל א יח ט). וזאת התפלה להצילו משגיאות ומזדונות כמו שאמר (תהלים יט יג יד): מנסתרות נקני גם מזדים חשך עבדך.

הושר [הישר] לפני דרכך: הישר בא בהנעת היו"ד פ"א הפעל שלא כמנהג נחי הפ"א וכמוהו היצא אתך (בראשית ח יז), והכתיב הוא בוא"ו על מנהג נחי הפ"א; וכן בפת"ח עי"ן הפעל, כמו הנחת יי' גבוריך (יואל ד יא).

נחני בצדקתך. תן בלבי ללכת בדרך צדקה ולמען הרשעים הללו המביטים ומצפים על מפלתי לבל יאמרו ידיהם רמה תן בלבי להיות דרכך ישר בעיני ולא אכשל בה כי אז בוודאי לא יוכלו לי:

שוררי. ענין הבטה כמו לא תשורני עין (איוב ז׳):

ה' נחני, עתה מתחיל להציע מבוקשו, מבקש יורהו ה' דרך הקדש התוריי, בל יטו אשוריו מנו, כי אז ישמחו עליו שורריו הסופרים מספר צעדיו, והנה יתעה אדם מני דרך, או מצד השגיאה שאינו יודע הדרך, על זה בקש שינחהו ה' בצדקתו ויורהו הדרך, או גם בידעו הדרך אם יש שם מונעים עקוב ורכסים, על זה בקש שיישיר דרכו לפניו, ולא שיישיר הדרך בעת לכתו שאז יתעכב עד שיתוקן הדרך, רק הישר לפני דרכך, טרם לכתי עליו, והנמשל, כי הדרך התוריי לפעמים יתעה האדם ממנו מבלי דעת איזה הדרך הטוב, מקוצר המשיג ועומק המושג וארך ההצעות, על זה יבקש שה' ילמדהו ארחות חיים, ולפעמים לא יוכל ללכת בו מפני המטרידים המוצאים אותו בדרכו, מבקשת הצרכים ההכרחיים ונטיית תאוה אל המותרות, כמ"ש כ"ז במורה, על זה בקש שיישיר דרכו לפניו: