(ישוב) [יָשִׁ֣יב] הָ֭רַע לְשֹׁרְרָ֑י בַּ֝אֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם׃

ישיב הרע - שחשבו לעשות לי השם ישיבנו להם.

וטעם באמתך - כי הם עומדים על דמים והולכי רכיל ומבקשים להרגני חנם.

ישיב כתיב ישוב, מן הקל והוא פועל עומד טעמו על הרע, וקרי ישיב מן הפעיל וטעמו על האל ית' והענין אחד:

הרע. שהם עושים לי ישיב להם שהם שוררי ומביטים את מקומי אשר תהיה רגלי שם ויגידו לשאול:

באמתך הצמיתם. כי דברך אמת להמליכני והם מבקשים לטרדני מן העולם:

ישיב הרע. הרע הזה בעצמו ישיב לאויבי המסתכלים בי לרעה:

באמתך. בעבור שאתה אל אמת לשלם לאיש כגמולו לזה הכריתם כאשר חשבו לי:

לשוררי. ענין הבטה וראיה:

הצמיתם. ענין כריתה כמו לבקרים אצמית (לקמן קא):

ישוב, גם ישלם לאויבי, א. כדי שישיב הרע לשררי לשלם להם כרעתם, ב. באמתך הצמיתם מצד אמתת הבטחתך שהבטחת לי את המלוכה: