בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה כִּי־טֽוֹב׃

בנדבה - כאשר תצמיתם כי זה אודה ואומר.

ומלת הצילני - שבה לשמך הכתוב בפסוק הראשון.

בנדבה. כאשר תצמיתם אזבחה לך ברוח נדיבה וטובה ואז שמך אודה כי טוב ואומר:

בנדבה. ברוח נדיבה וטובה ר״‎ל בשמחת הלב אזבחה לך קרבנות:

כי טוב. כי שמך הוא טוב:

(ח-ט) בנדבה, ואזבחה לך בנדבת לב ואודה שמך ה' כי טוב, במה שאז כאשר עטרו שאול ואנשיו על דוד ואנשיו לתפשם בא מלאך אל שאול ואמר לו כי פשטו פלשתים על הארץ, וישב שאול מרדוף אחרי דוד, ועי"כ מכל צרה הצילני, ובאיבי ראתה עיני הגם שראיתי באויבי לא הוצרכתי ללחום עמהם ולשפוך דם, רק הצלתני גם מזה, וזה היה אצלו עקר הנס שלא ניצול ע"י מלחמה ושפיכת דם: