הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃

הוות בקרבה - הטעם כפול.

מרחובה - הוא הקו הרחב, הוא הסובב והוסיף טעם לא ימיש.

הוות. שבר וענין רע:

ולא ימיש. כי תמיד הם מתעסקים בתוך ומרמה עלי מרחבה. כי במרחב העיר מתקבצים לדבר זה עם זה:

תוך. כמו מרמה ונאמר בזה הלשון לפי שמראה בפיו מה שאין בתוך לבו, והנה פיו אחד ותוך לבו אחר, כי לא היו נקשרים עם אבשלום אם היו אוהבים באמת:

ולא ימיש. לא הוסר מרחוב העיר תוך ומרמה ועושים אפילו בפרהסיא:

ימיש. יסיר כמו לא משו מקרב המחנה (שם יד):

תוך. מרמה הצפון תוך הלב: