כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹא־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃

כי - עתה יזכיר אנשים היו אוהביו ואייבוהו.

ואשא - חרפתו כי אויבי הוא.

הגדיל - פועל או הגדיל לדבר. והטעם: כי יוכל אדם להסתר מהאויב, על כן רק מהאויב היודע סודו.

כי. עתה שב אל אחיתופל לבדו כי הוא הראש והיה אוהב דוד עד עתה שבגד בו ואמר זה לא היה אויבי בנראה כי אם אויב יחרפני אשא ואסבול אבל זה שהי' איש שלומי איך אוכל לסבול שהוא יחרפני:

לא משנאי עלי הגדיל שאסתר ממנו. שלא ירע לי אבל זה שהיה אוהבי בנראה ולא הייתי נשמר ונסתר ממנו:

הגדיל. פיהו לדבר רע:

כי לא אויב. המחרף אותי אין מראה עצמו לי לאויב לשאוכל לסבול חרפתי אף המגדיל פיו לדבר בי רע אין מראה עצמו לי לשונא לשאוכל להסתיר עצמי ממנו כי בקל יוכל האדם לסבול חרפת האויב ולהסתיר עצמו מרעת השונא מאותם הידועים לו:

ואשא. ואסבול: