נ֤וֹרָא֨וֹת ׀ בְּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים׃

נוראות - הטעם כאשר יעבוד הגוי את השם ישב בטח בלי פחד אויב ולא רעב. והטעם: כאשר אנו יראים אז תעננו להושיענו.

וטעם בצדק - כאילו כתוב בצדקך או בצדק שעשינו תשובה וכפרת פשעינו. אמר ר' משה: מבטח כל קצוי ארץ - כל אנשי כמו וכל הארץ באו מצרימה ואנשים רחוקים והטעם כי תושיע שהם בקצות הארץ ובים ואין יכולת באדם להושיעם. ולפי דעתי: בעבור היות קצות כל גוף אינם גופות, כמו: בורא קצות הארץ.

וטעם וים רחוקים - בעבור היות חצי כדור הארץ ימים ואמר: רחוקים, בעבור היותם רבים.

נוראות. תעננו בנפלאות שתעשה עמנו אתה אלהי ישענו: וקרא הפעולות שהן בפלא והיוצאים מטבע נוראות בעבור כי ה' נורא על בני אדם:

מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים. ואתה מבטח כל ישראל הפזורים בקצוי הארץ וקצוי הים הרחוקים מירושלים בך בטחו שתקבצם לירושלים:

וקצוי שזכר עומד במקום שנים כאלו אמר קצוי הארץ וקצוי הים. ואם יאמרו הגוים איך יתכן שיצאו ישראל מגלו' שהם עם דל ושפל מפוזר ומפורד מי יוציאם מתוכם. וכבר נשקעו בגולה זמן כל כך ארוך. לכך אמר הנה מכין הרים מי שעושה הגבורות והנפלאות האלה יוכל להוציאנו וזכר ההרים כי ההרים הגבוהים מנפלאות האל יתב' לפיכך סמך אותם אל אל שאמר כהררי אל שבהם נראה כחו:

נוראות בצדק. בצדקתך תעננו בדבר הנוראות והנפלאות אשר תעשה עמנו:

מבטח. הלא אתה המבטח של כל היושבים בקצות הארץ ועל הימים הרחוקים כי כולם יבטחו בך:

נוראות, שיעור הכתוב תעננו אלהי ישענו נוראות בצדק מבטח כל קצוי ארץ, שתעננו על תפלתנו ענית אותנו ע"י האו"ת נוראות, תשובה נוראה מאד, (ורומז על מה שהשיב אל שאול ואל בית הדמים על אשר הרג את הגבעונים), ענית אותנו תשובה נוראה ואמרת, כי בצדק מבטח כל קצוי ארץ, המבטח של כל העולם תלוי בצדק, שאם יעשו צדק בין אדם לחברו בזה יהיה להם מבטח, (ורומז על מה שנענשו על מה שעשו עולה להגבעונים ונתרצה להם ע"י שעשו צדק לפייס את הגרים, ובמה שהומתו אז זרע שאול היה בזה נוראות שכולם אחזם מורא ופחד):