מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃

מכין - בעבור שהזכיר הארץ, הזכיר ההרים בעבור שהם כמו עמודים.

וטעם נאזר בגבורה - שנראתה גבורת השם בהרים הגבוהים שברא, על כן נקראו הררי אל. ולפי דעתי: שהזכיר שהוא מבטח הדבר שאיננו נראה וגבורתו נראית בגופות הגדולות.

נאזר בגבורה. כי אינו קונה גבורתו מאחר לעת הצורך אלא מראה גבורתו בכל עת שירצה כי הגבורה אזורו:

מכין. הוא מכין מטר רב לרוות ההרים ברב כחו כי הוא נאזר וחגור בגבורה:

מכין, מוסב על הצדק, הצדק הוא מכין הרים בכחו, כי עליו העולם עומד, וגם שמכינם על ידי טל ומטר ומצמיח הרים חציר, והוא נאזר בגבורה וכחו גדול מאד: