אַיֵּ֤ה ׀ חֲסָדֶ֖יךָ הָרִאשֹׁנִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֑י נִשְׁבַּ֥עְתָּ לְ֝דָוִ֗ד בֶּאֱמוּנָתֶֽךָ׃

איה - הקם שבועתך בביאת הגואל.

איה חסדיך. והם מה שנשבעת לדוד באמונתך, ואיה הם עתה שתעזבנו:

איה חסדיך. ר״‎ל הואיל וכלנו עומדים למיתה איה הם חסדיך שהבטחת לנו בימים הראשונים אשר נשבעת לדוד באמונה להשיב המלוכה לזרעו:

איה, (חלק ה') שב להתפלל שיזכור ה' את החסד והאמונה שכרת לדוד, ועז"א איה חסדיך הראשונים ה' נגד החסד, נשבעת לדוד באמונתך נגד האמונה, שהשבועה הזאת היתה לצורך מהלך שלימות הכלל, כמ"ש ותדבר אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם ה' (שמואל ב ז׳:י״ט), וכמ"ש שם: