וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה ק֤וֹל צְעָקָה֙ מִשַּׁ֣עַר הַדָּגִ֔ים וִֽילָלָ֖ה מִן־הַמִּשְׁנֶ֑ה וְשֶׁ֥בֶר גָּד֖וֹל מֵהַגְּבָעֽוֹת׃

מִשַּׁעַר הַדָּגִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִתְּרַע נוּנַיָּא״. וְשַׁעַר הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וְכָךְ שְׁמוֹ.

מִן הַמִּשְׁנֶה. מִשַּׁעַר הָעוֹפוֹת שֶׁהוּא שֵׁנִי לוֹ.

וִיהֵי בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ קַל צְוַחְתָּא מִתְּרַע נוּנַיָא וִילָלָא מִן עוֹפָא וּתְבִירָא רַבָּא מִן גִבְעָתָא:

והיה... שער הדגים - היה בירושלים.

מן - הארמון, משנה למלך שהוא בתוך העיר.

ושבר גדול - מחוץ לירושלם כי הרים סביב לה.

משער הדגים. יהיה נשמע משער הדגים כן היה שם השער:

ויללה. קול יללה יהיה נשמע מן המשנה ושבר גדול ישמע מן הגבעות אשר הם סביבות ירושלים:

המשנה. מל׳ שנים ור״ל בין שתי החומות שהיא משנה לעיר וכן והיא יושבת בירושלים במשנה (מ״ב כב):

והיה, בהגבעות שהוא במרום הר ציון שם ישבו המלך ויועציו, ובמשנה, שהוא תחתיו במדרגה ישבו השרים, ובשער הדגים ישבו ההמון ומצייר שיהיה קול צעקה משער הדגים. ומן המשנה יהיה יללה שהוא גדול מצעקה, ומהגבעות יהיה שבר גדול, ששם יהיה עקר השבר: