הֵילִ֖ילוּ יֹשְׁבֵ֣י הַמַּכְתֵּ֑שׁ כִּ֤י נִדְמָה֙ כׇּל־עַ֣ם כְּנַ֔עַן נִכְרְת֖וּ כׇּל־נְטִ֥ילֵי כָֽסֶף׃ {ס}

יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ. ״נַחֲלָא דְקִדְרוֹן״, שֶׁעֲמֻקָּה כְּמַכְתֶּשֶׁת זֶה, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: מִשַּׁעַר הַדָּגִים - זוֹ עַכּוֹ הַנְּתוּנָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַיָּם, שֶׁשָּׁם נְצוֹדִים דָּגִים הַרְבֵּה.

מִן הַמִּשְׁנֶה. לוֹד, שֶׁהִיא מִשְׁנֶה לִירוּשָׁלַיִם.

מֵהַגְּבָעוֹת. זוֹ צִפּוֹרִי, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים כְּצִפּוֹר.

יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ. זוֹ טְבֶרְיָא, שֶׁעֲמוּקָה מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי אֲתַר כָּל עַמָּא דְּדָמֵי עוֹבָדֵיהוֹן לְעוֹבְדֵי עַמָּא דְאַרְעָא דִכְנָעַן״.

כָּל נְטִילֵי כֶסֶף. ״כָּל עֲתִּירֵי נִכְסַיָּא״ טְעוּנֵי מַשָּׂא כֶּסֶף וְזָהָב, כְּמוֹ (משלי כז:ג) ״כֹּבֶד הָאֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל״, לְשׁוֹן ׳מַשָּׂא׳.

אַיְלִילוּ כָּל דְיָתְבִין בְּנַחֲלָא דְקִדְרוֹן אֲרֵי אִתְּבַר כָּל עַמָא דְדָמָן עוֹבָדֵיהוֹן לְעוֹבָדֵי עַמָא דְאַרְעָא דִכְנָעַן אִשְׁתֵּיצִיאוּ כָּל עֲתִּירֵי נִכְסַיָא:

הלילו יושבי המכתש - מסלה היתה בירושלם לסוחרים ולמחליפים והיא קרויה מכתש, כי כל רחובות העיר יש להם שם הנודע לכל בני העיר.

עם כנען - כל סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה.

ונדמה - נכרת.

נטילי כסף - כמו משא.

כי נדמה. כי נכרת כל עדת התגרים וכל נושאי משא הכתף הם עשירי העם:

הילילו. מל׳ יללה:

המכתש. שם מקום בירושלים עמוקה ככלי המכתשת שדוכין בה בשמים:

נדמה. ענין כריתה כמו ער מואב נדמה (ישעיהו ט״ו:א׳):

עם כנען. ר״ל עדת התגרים כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע י״ב:ח׳):

נטילי. ענין משא כמו ונטל החול (משלי כו):

הילילו, והיו עוד העשירים והסוחרים שהם לא שמו על לבם את שבר השרים כי רובם היו הולכים למרחוק במסחרם, כמנהג עם כנען שהם הצוריים שהיו כולם סוחרים והם ישבו בחלק העיר שנקרא מכתש, אמר שיילילו גם יושבי המכתש כי נדמה כל עם כנען שהם הסוחרים, ע"י שנכרתו נטילי כסף וחדל גם המסחר: