וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עַל־יְהוּדָ֔ה וְעַ֖ל כׇּל־יוֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְהִכְרַתִּ֞י מִן־הַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶת־שְׁאָ֣ר הַבַּ֔עַל אֶת־שֵׁ֥ם הַכְּמָרִ֖ים עִם־הַכֹּהֲנִֽים׃

אֶת שְׁאָר הַבַּעַל. שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁאֵרִית לְזִכְרוֹנוֹ.

הַכְּמָרִים עִם הַכֹּהֲנִים. ״פַּלְחֵיהוֹן עִם כּוּמְרֵיהֶם״.

וַאֲרִים מְחַת גְבוּרְתִּי עַל אֱנַשׁ יְהוּדָה וְעַל כָּל יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וֶאֱשֵׁיצֵי מִן אַתְרָא הָדֵין יַת שְׁאַר בַּעֲלָא וְיַת שׁוּם פָּלְחֵיהוֹן עִם כּוּמָרֵיהוֹן:

ונטיתי, שאר הבעל - גוף הבעל. ור' משה הכהן אמר: כמו שאר יעקב.

עם הכהנים - הם המשרתים, כי ככה מלת כל כהן והעד: וכהנו לי.

ונטיתי ידי וגו׳. להכות בהם:

את שאר הבעל. ר״ל אף שארית מה לא יהיה:

שאר. שיור:

הכמרים. כן יקראו כהני עבודת כוכבים וכן וכמריו עליו יגילו (הושע י׳:ה׳):

הכהנים. הם מין אחר מתחלפים בלבושיהם:

ונטיתי אחר שספר האוסף הכללי באר שיטה ידו על יהודה, והכרתי את שאר הבעל, כי כבר הכרית יאשיה את הבעל, רק שעוד נשאר ממנו שארית, והכרתי את הכמרים הם הכהנים עובדי השמש עם הכהנים כהני ה'. כי יכרית צדיק עם רשע: