וְאֶת הַנִּשְׁבָּעִים לַה׳. וְחוֹזְרִים וְנִשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם, בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם. עוֹשִׂין עֲבוֹדָה זָרָה עִקָּר, לוֹמַר: אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין בִּשְׁבוּעַת ה׳, הֲרֵינִי נִשְׁבָּע לְךָ בַּעֲבוֹדָה זָרָה.
וְיַת דְסַגְדִין לֶאֱגוֹרַיָא לְחֵילֵי שְׁמַיָא וְיַת דְסַגְדִין דִי מְקַיְמִין בִּשְׁמָא דַייָ תָּיְבִין וְיֵימִין בְּשׁוּם פַּתְכָּרֵיהוֹן:
ואת המשתחוים - כאשר הם נשבעים לשם ולמלכם המראים כי הם עבדי השם.
על הגגות. דרכם היה לעלות על הגגות להשתחות שמה לצבא השמים:
ואת המשתחוים וגו׳. ר״ל גם הצדיקים יכרתו:
והנשבעים במלכם. הם האנשים שאינם משתחוים לא לה׳ ולא לצבא השמים שאין בהם אמונה כלל וכאשר ישבעו נשבעים במלכם כי לבד ממנו יראו ויפחדו וגם המה יאספו:
ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים שהם הרשעים, ואת המשתחוים הנשבעים לה' שהתקשרו בשבועה להשתחוות רק לה' שהם הצדיקים, ואת הנשבעים במלכם הם הבינונים שאינם עובדים לא ה' ולא את הבעל רק כפי שיפקוד המלך יעשו, שאם המלך עובד ה' יעשו כמעשיו ואם עובד הבעל יטו אחריו:
