הפסוק מתאר את ניתוח עולת הצאן לנתחיה יחד עם ראשה ופדרה, ואת עריכתם בידי הכהן על העצים שעל האש. סדר העבודה דומה לזה של עולת הבקר. חזקוני מבאר שהוצרך הכתוב לומר ״ונתח אותו״ בבהמה דקה, שלא תאמר שרק בבן בקר, שהוא בהמה גסה, צריך ניתוח, אבל בהמה דקה פטורה - לכן השמיע הכתוב שגם היא טעונה ניתוח. לעומת זאת בעניין ההפשט לא הוצרך הכתוב לפרש, שכן פשוט שבהמה דקה טעונה הפשט כמו בהמה גסה. הפסוק חוזר על שלבי הכנת הקרבן כדי ללמד שאין הבדל בין הבהמות בדיני הניתוח והעריכה על המזבח.