וַיִּקְרָא י״א · י״ח

וְאֶת־הַתִּנְשֶׁ֥מֶת וְאֶת־הַקָּאָ֖ת וְאֶת־הָרָחָֽם׃

במילים פשוטות

הכתוב מונה את התנשמת, הקאת והרחם. רש״י מבאר שהתנשמת דומה לעכבר הפורח בלילה, ומעיר שהתנשמת הנזכרת בשרצים דומה לה אך אין לה עיניים. אבן עזרא מבאר ש״התנשמת״ נקראת כן על שם שכל רואה אותה ישום ויתפלא, ש״הקאת״ מנהג תולדתו להקיא מאכלו, וש״הרחם״ הוא עוף המרחם על בניו, או שם בלשון אחרת. אונקלוס מתרגם את שמות העופות בארמית. הפסוק מוסיף שלושה עופות טמאים לרשימה, ומעיר ששם ״התנשמת״ נזכר גם בשרצים. הפרשנים עוסקים בזיהוי העופות ובמקור שמותיהם, הקשורים לתכונותיהם ולהתנהגותם, בהמשך למניין העופות האסורים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

תנשמת. הִיא קלב"א ש"וריץ, וְדוֹמָה לְעַכְבָּר הַפּוֹרַחַת בַּלַּיְלָה, וְתִנְשֶׁמֶת הָאֲמוּרָה בַּשְּׁרָצִים הִיא דוֹמָה לָהּ וְאֵין לָהּ עֵינַיִם, וְקוֹרִין לָהּ טלפ"א:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבַוְתָא וְקָתָא וִירַקְרֵקָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

התנשמת. כל רואהו ישום גם זה השם נמצא בשרצים:

הקאת. יש אומרים שיש עוף מנהג תולדתו להקיא מאכלו:

הרחם. אמר הגאון שהוא בלשון קדר בחלוף חי״ת בכ״ף כי בכתב׳‎ אות אחד להם והאחרים אמרו שהוא עוף מרחם על בניו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

התנשמת קלב״‎א שורי״‎ץ כל הרואה אותה ישתומם.

הקאת לא נתפרש שמו, מנהגו להקיא מאכלו.

הרחם פיא״‎ה מרחם על ילדיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל