וְאֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־הַיַּנְשֽׁוּף׃

שלך. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זֶה הַשּׁוֹלֶה דָגִים מִן הַיָּם, וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס וְשָׁלֵי נוּנָא (חולין ס"ג):

כוס וינשוף. הֵם צואי"טש הַצּוֹעֲקִים בַּלַּיְלָה, וְיֵשׁ לָהֶם לְסָתוֹת כְּאָדָם, וְעוֹד אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ שֶׁקּוֹרִין יי"בו:

וְקַרְיָא וְשָׁלֵינוּנָא וְקִפּוֹפָא

הכוס. ככוס חרבות ויש אומרים שהוא נכסה מעין אדם על כן ישכון במקום שאין שם יישוב:

השלך. יש אומרים עוף מנהג תולדתו להשליך ילדיו:

ינשוף. עוף יעופף בנשף כי לא יראה ביום מפני להט אור השמש:

הכוס. סויאט״‎ה נכסה מעין אדם ושוכן במקום שאין בו ישוב.

השלך. קורמייאש״‎ה משליך ילדיו.

הינשוף. קבנ״‎ט עף בנשף.