וַיִּקְרָא י״א · י״ז

וְאֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־הַיַּנְשֽׁוּף׃

במילים פשוטות

הכתוב מונה את הכוס, השלך והינשוף. רש״י מבאר שה״שלך״ הוא לפי חכמים העוף השולה דגים מן הים, ושהכוס והינשוף הם עופות הצועקים בלילה ויש להם לסתות כאדם. אבן עזרא מבאר שה״כוס״ מלשון ״כוס חרבות״, או שהוא נכסה מעין אדם ושוכן במקום שאין בו יישוב, ושה״שלך״ מנהג תולדתו להשליך את ילדיו, וש״ינשוף״ מעופף בנשף, בין השמשות, כי אינו רואה ביום מפני אור השמש. הפסוק מוסיף שלושה עופות טמאים לרשימה, ומדגיש את אופיים הלילי של הכוס והינשוף. הפרשנים עוסקים בזיהוי העופות ובמקור שמותיהם הקשורים להתנהגותם ולזמן פעילותם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שלך. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זֶה הַשּׁוֹלֶה דָגִים מִן הַיָּם, וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס וְשָׁלֵי נוּנָא (חולין ס"ג):

כוס וינשוף. הֵם צואי"טש הַצּוֹעֲקִים בַּלַּיְלָה, וְיֵשׁ לָהֶם לְסָתוֹת כְּאָדָם, וְעוֹד אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ שֶׁקּוֹרִין יי"בו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְקַרְיָא וְשָׁלֵינוּנָא וְקִפּוֹפָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הכוס. ככוס חרבות ויש אומרים שהוא נכסה מעין אדם על כן ישכון במקום שאין שם יישוב:

השלך. יש אומרים עוף מנהג תולדתו להשליך ילדיו:

ינשוף. עוף יעופף בנשף כי לא יראה ביום מפני להט אור השמש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

הכוס. סויאט״‎ה נכסה מעין אדם ושוכן במקום שאין בו ישוב.

השלך. קורמייאש״‎ה משליך ילדיו.

הינשוף. קבנ״‎ט עף בנשף.

מקור: ספריא · נחלת הכלל