וַיִּקְרָא י״ג · י״א

צָרַ֨עַת נוֹשֶׁ֤נֶת הִוא֙ בְּע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ וְטִמְּא֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן לֹ֣א יַסְגִּרֶ֔נּוּ כִּ֥י טָמֵ֖א הֽוּא׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

כאשר יש שאת ומחיה, זו צרעת נושנת, והכהן מטמא מיד בלא הסגר. רש״י מבאר ש״צרעת נושנת״ היא מכה ישנה שמתחת למחיה: החבורה נראית בריאה למעלה ותחתיה מלאה לחה. רש״י מסביר שהכתוב מדגיש זאת כדי שלא תאמר שהואיל ועלתה מחיה של בשר בריא צריך לטהר - אלא אדרבה, המחיה כאן סימן שהמחלה מושרשת ועמוקה. אבן עזרא מוסיף ש״נושנת״ פירושה קדמונית וישנה, ומעיר על דקדוק המילה ״יסגירנו״. במקרה זה הטומאה ודאית ואין צורך בהמתנת שבוע.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

צרעת נושנת הוא. מַכָּה יְשָׁנָה הִיא תַּחַת הַמִּחְיָה, וְחַבּוּרָה זוֹ נִרְאֵית בְּרִיאָה לְמַעְלָה וְתַחְתֶּיהָ מְלֵאָה לֵחָה - שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְעָלְתָה מִחְיָה אֲטַהֲרֶנָּה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

סְגִירוּת עַתִּיקָא הִיא בִּמְשַׁךְ בִּסְרֵהּ וִיסָאֵבִנֵהּ כַּהֲנָא לָא יַסְגְרִנֵהּ אֲרֵי מסָאָב הוּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נושנת. קדמונית:

מלת יסגירנו. יוצאה לשנים פעולים והטעם שיצוה שיסגר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

צרעת נושנת היא מכה ישנה היא זאת ונעשית בריאה מלמעלה, ומלמטה מלאה ליחה שלא תאמר הואיל ועלתה מחיה אטהרנה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל