וַיִּקְרָא י״ג · ל״א

וְכִֽי־יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵין־מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹ וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

כאשר הכהן רואה את נגע הנתק ומראהו אינו עמוק מן העור ואין בו שיער שחור, הוא מסגיר אותו שבעת ימים. רש״י מדייק מן הביטוי ״ושער שחר אין בו״: אם היה בו שיער שחור - טהור, ואין צורך בהסגר, שכן השיער השחור הוא סימן טהרה בנתקים, כפי שנאמר בהמשך ״ושער שחור צמח בו״. הרשב״ם מסכים ומבאר שאם היה בו שיער שחור הרי הוא טהור לגמרי ואין צורך בהסגר. בהיעדר סימני טומאה מובהקים - מראה עמוק או שיער צהוב - נדרשת המתנה של שבוע.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ושער שחר אין בו. הָא אִם הָיָה בוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר טָהוֹר וְאֵין צָרִיךְ לְהֶסְגֵּר, שֶׁהַשֵּׂעָר שָׁחֹר סִימָן טָהֳרָה הוּא בִנְתָקִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ל"ז), וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ וְגוֹ':

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵי יֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתַּשׁ נִתְקָא וְהָא לֵית מֶחֱזוֹהִי עַמִיק מִן מַשְּׁכָּא וְשֵׂעָר אֻכָם לֵית בֵּיהּ וְיַסְגַר כַּהֲנָא יָת מַכְתַּשׁ נִתְקָא שִׁבְעַת יוֹמִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ושער שחור אין בו והסגיר - שאם היה בו שער שחור הרי הוא טהור לגמרי ואין צריך הסגר, שכך כתוב לפנינו: ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכי יראה אם יראה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל