וַיִּקְרָא י״ג · ל״ג

וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת־הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת־הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃

במילים פשוטות

הפסוק מצווה על תגלחת סביב הנתק לפני ההסגר השני, אך את מקום הנתק עצמו אין לגלח. רש״י מבאר ש״והתגלח״ פירושו לגלח סביבות הנתק, אך ״ואת הנתק לא יגלח״ - מניחים שתי שערות סמוך לנתק מכל צדדיו, כדי שיהיה ניכר אם פשה: שאם יתפשט, יעבור את השערות הללו וייצא אל מקום הגילוח. כך הגילוח משמש כמעין סימון גבול לבדיקת ההתפשטות. אבן עזרא מסכים ש״והתגלח״ מוסב על הראש או הזקן, ומקום הנתק אינו מגולח. לאחר מכן מסגירים שבעת ימים שנית.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והתגלח. סְבִיבוֹת הַנֶּתֶק,

ואת הנתק לא יגלח. מַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ סָבִיב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר אִם פָּשָׂה, שֶׁאִם יִפְשֶׂה יַעֲבֹר הַשְּׂעָרוֹת וְיֵצֵא לִמְקוֹם הַגִּלּוּחַ (נגעים פ"י, ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וִיגַלַח סָחֳרָנֵי נִתְקָא וּדְעִם נִתְקָא לָא יְגַלַח וְיַסְגַר כַּהֲנָא יָת נִתְקָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והתגלח. הראש או הזקן ומקום הנתק לא יגלח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והתגלח לפי שמצינו תגלחת אחרונה בכהן יכול אף זו כן ת״‎ל והתגלח מכל אדם.

והתגלח לפי שמצינו תגלחת אחרונה בתער יכול אף זו כן ת״‎ל והתגלח בכל דבר. והתגלח אעפ״‎י שהוא נזיר.

ואת הנתק לא יגלח פרש״‎י מניח שתי שערות וכו'. אבל אם יגלח עד הנתק לא יראה הפשיון כי מראה הנגע אינו נראה רק בשערות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל