ביום השביעי הכהן רואה שהנתק לא פשה בעור ומראהו אינו עמוק מן העור, ומטהר את האדם. האדם מכבס בגדיו וטהור. אבן עזרא מבאר ש״וכבס בגדיו״ נאמר, ואין צורך להזכיר במפורש שירחץ במים, שכן הדבר מובן מאליו. חזקוני מסביר ש״וטהר״ פירושו שנטהר מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, ונפטר מן הצורך בפריעה, פרימה, תגלחת וציפורים החלים על מצורע מוחלט. כאשר הנתק אינו פושה ואינו עמוק לאחר שני שבועות, האדם נטהר.
