וַיִּקְרָא י״ג · ל״ח

וְאִישׁ֙ אֽוֹ־אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יִהְיֶ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֖ם בֶּהָרֹ֑ת בֶּהָרֹ֖ת לְבָנֹֽת׃

במילים פשוטות

הפסוק פותח דין קצר: איש או אישה שיש בעור בשרם בהרות לבנות. רש״י מבאר ש״בהרת״ פירושה כתמים בהירים בעור. הפסוק כופל ״בהרת בהרת לבנות״, ומכאן שמדובר בכתמים לבנים המופיעים בעור. דין זה בא בהמשך לדיני הנגעים, אך כפי שיתברר בפסוק הבא, לא כל כתם לבן הוא סימן טומאה, ויש הבדל בין בהרת עזה בלובנה לבין בהרת כהה שהיא סימן טהרה. הכתוב מקדים את התיאור לפני שיפרט את דין הבוהק הטהור.
מבוסס על רש״י, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בהרת. חֲבַרְבּוּרוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וגְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵי יְהֵי בִמְשַׁךְ בִּסְרְהוֹן בַּהֲרָן בַּהֲרָן חַוְרָן

מקור: ספריא · נחלת הכלל