ושער שחר. מִנַּיִן אַף הַיָּרֹק וְהָאָדֹם, שֶׁאֵינוֹ צָהֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשֵׂעָר"; וּלְשׁוֹן צָהֹב דּוֹמֶה לְתַבְנִית הַזָּהָב - צָהֹב כְּמוֹ זָהֹב, אור"פלא בְּלַעַז:
טהור הוא וטהרו הכהן. הָא טָמֵא שֶׁטִּהֲרוֹ הַכֹּהֵן לֹא טָהוֹר:
וְאִם כַּד הֲוָה קָם נִתְקָא וְשֵׂעָר אֻכָּם צְמַח בֵּהּ אִתַּסִי נִתְקָא דְכֵי הוּא וִידַכִּנֵהּ כַּהֲנָא
ושער שחר צמח בו וי״ו במקום או דוגמת מכה אביו ואמו ומקלל אביו ואמו, מן הכבשים ומן העזים תקחו, אף כאן או שער עמד בעיניו או שער שחור צמח בו.
טהור הוא הואיל ועומד בעיניו או צמח בו שער שחור לא נחלש הבשר.
טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״טָהוֹר״, יָכוֹל יִפְטוֹר וְיֵלֵךְ לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְטִהֲרוֹ״. יָכוֹל אִם אָמַר כֹּהֵן עַל טָמֵא טָהוֹר יִהְיֶה טָהוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״טָהוֹר וְטִהֲרוֹ״. וְעַל דָּבָר זֶה עָלָה הִלֵּל עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ירושלמי פסחים ו:א) מִבָּבֶל. מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַכְרִיחָם מֵהַפָּסוּק עַד שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל שֶׁכֵּן הוּא הַהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ הוּא. וְצָרִיךְ לָדַעַת בַּמֶּה הָיוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו מְיַשְּׁבִים הַכְּתוּבִים.
וְנִרְאֶה כִּי ״טָהוֹר״ וְ״טִהֲרוֹ״ צְרִיכִין לָדוּן שֶׁלֹּא יִפְטֹר וְיֵלֵךְ לוֹ, אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַכֹּהֵן ״טָהוֹר אַתָּה״, שֶׁזּוּלַת ״טָהוֹר״ הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי לְצַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יָבֹא כֹּהֵן וְיוֹדִיעֶנּוּ, כִּי הַכֹּהֵן הוּא הַבָּקִי בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, וּלְעוֹלָם אִם יֵדַע הוּא שֶׁהוּא בֹּהַק יִפְטֹר וְיֵלֵךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ״; וְאֵין הֶכְרֵחַ לִדְרָשַׁת הִלֵּל עַד שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיָדַע שֶׁכֵּן בָּאָה הַהֲלָכָה. מֵעַתָּה נַחְזֹר לִקְבֹּעַ הַהֲלָכָה בַּכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״טָהוֹר הוּא״ דַּוְקָא אִם הוּא כְּפִי הָאֱמֶת טָהוֹר, בָּזֶה הוּא שֶׁיּוֹעִילוּ דִּבְרֵי הַכֹּהֵן, אֲבָל אִם אָמַר עַל טָמֵא טָהוֹר לֹא יוֹעִיל. וְלֹא תִקְשֶׁה דִּלְמָא נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״טָהוֹר״, אֲפִלּוּ יָדַע הוּא שֶׁהוּא טָהוֹר, כִּי אֵין זוֹ אֶלָּא דְּחִיָּה וְתִצְדַּק קֹדֶם בֵּרוּר הָאֱמֶת שֶׁכָּךְ בָּאָה הֲלָכָה, אֲבָל אַחַר שֶׁהַדִּין שֶׁאָנוּ קוֹבְעִים בְּיִתּוּר הוּא הֲלָכָה, יוֹתֵר נִבְחַר לוֹמַר לָזֶה נִתְכַּוֵּן מִלִּדְחוֹת דְּחִיּוֹת. וְזֶה כְּלָל נָכוֹן בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה.
וְרָאִיתִי לְיַשֵּׁב מַאַמְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (ויקרא רבה כב:א) שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר שֶׁלֹּא נִמְסַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ. וְאָמְרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (במדבר רבה יט:ו) כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ מַה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה, כְּאָמְרוֹ ״הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִים״ - ״אֶעֱשֶׂה״ לֹא נֶאֱמַר וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְכֵן כַּמָּה מַאֲמָרִים שֶׁדּוֹמִים לָזֶה.
וְנִרְאֶה כִּי יִשּׁוּב הַמַּאֲמָרִים הוּא, כִּי הֵן אֱמֶת שֶׁכָּל דְּבַר תּוֹרָה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה, וְאֵין חָכָם יָכוֹל לָדַעַת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה, וַהֲגַם שֶׁתְּצָרֵף כָּל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה - אֵין חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא יְדָעוֹ מֹשֶׁה, אֲבָל הַהֶפְרֵשׁ הוּא כִּי מֹשֶׁה נָתַן לוֹ ה׳ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָשַׁם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, אֲבָל לֹא הוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה כָּל מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בְּעַל פֶּה הֵיכָן הוּא רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲמֵלֵי תוֹרָה לִלְבֹּשׁ הַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי וְהַסּוֹדוֹת וְהַדְּרָשׁוֹת כֻּלָּן יִתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה תִּמְצָא בָּאוּ הַתַּנָּאִים וְחִבְּרוּ תּוֹרַת כֹּהֲנִים וְסִפְרֵי וְכוּ׳ וְכָל דְּרָשׁוֹתָם בַּכְּתוּבִים אֵינָם אֶלָּא עַל פִּי הַהֲלָכוֹת וְהִלְבִּישׁוּם בְּתוֹרַת ה׳ תְּמִימָה שֶׁבִּכְתָב, וְאַחֲרֵיהֶם וְעַד הַיּוֹם זוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּנֵי תוֹרָה לְדַיֵּק הַמִּקְרָאוֹת וּלְיַשְּׁבָם עַל פִּי הַמַּאֲמָרִים שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעִנְיָן זֶה לֹא נִמְסַר לְמֹשֶׁה כֻּלּוֹ לָדַעַת כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵיכָן הִיא כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא דְּרָשׁוֹת שֶׁלֹּא יְדָעָם מֹשֶׁה, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, הֲלֹא מִמֶּנּוּ הַכֹּל אֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע סְמִיכָתָם וְדִיּוּקָם הֵיכָן רְמוּזִים בַּתּוֹרָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁדָּרַשׁ הִלֵּל מֵהַכָּתוּב הַהֲלָכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמֹשֶׁה בְּעַל פֶּה וְלֹא גִלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה עִקָּרָהּ בַּכָּתוּב וּבָא הִלֵּל וּדְרָשָׁהּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ נְכוֹנִים הֵם.
