וַיִּקְרָא י״ד · כ״ב

וּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְהָיָ֤ה אֶחָד֙ חַטָּ֔את וְהָאֶחָ֖ד עֹלָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

העני מביא גם שתי תורים או שני בני יונה כפי שתשיג ידו, ואחד מהם יהיה חטאת והאחד עולה. תרגום אונקלוס מבהיר את הדין: שתי תורים או שני בני יונה שתגיע ידו להשיגם, ויהיה אחד לחטאת ואחד לעולה. במקום שני הכבשים והכבשה של העשיר, העני מביא כבש אחד לאשם ושתי ציפורים - אחת לחטאת ואחת לעולה. כך התורה מתאימה את הקרבן ליכולתו של המיטהר העני, ומחליפה את קרבנות הבהמה היקרים בעופות זולים יותר.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַרְתֵּין שַּׁפְנִינִין אוֹ תְרֵין בְּנֵי יוֹנָה דִי תַדְבֵּק יְדֵהּ וִיהֵי חַד חַטָאתָא וְחַד עֲלָתָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל