וַיִּקְרָא י״ד · כ״ג

וְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י לְטׇהֳרָת֖וֹ אֶל־הַכֹּהֵ֑ן אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

המיטהר העני מביא אותם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן, אל פתח אהל מועד לפני ה׳. רש״י מבאר ש״ביום השמיני לטהרתו״ פירושו שמיני לציפורים ולהזאת עץ ארז, אזוב ושני תולעת - כלומר שמונה ימים מאז תחילת התהליך בציפורים. גם העני, כמו העשיר, משלים את קרבנותיו ביום השמיני דווקא, ומביאם אל פתח אהל מועד לפני ה׳. הפסוק מדגיש שאף שהקרבנות מצומצמים, מועד ההבאה ומקומה זהים לאלה של העשיר.
מבוסס על רש״י · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ביום השמיני לטהרתו. שְׁמִינִי לְצִפֳּרִים וּלְהַזָּאַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַיְתִי יָתְהוֹן בְּיוֹמָא תְמִינָאָה לְדַכָּיוּתֵהּ לְוָת כַּהֲנָא לִתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל