אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיִסַב כַּהֲנָא יָת אִמְרָא דַאֲשָׁמָא וְיָת לֻגָא דְמִשְׁחָא וִירִים יָתְהוֹן כַּהֲנָא אֲרָמָא קֳדָם יְיָ
מקור: ספריא · נחלת הכלל
וַיִּקְרָא י״ד · כ״ד
וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן אֶת־כֶּ֥בֶשׂ הָאָשָׁ֖ם וְאֶת־לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֨יף אֹתָ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
במילים פשוטות
הכהן לוקח את כבש האשם ואת לוג השמן, ומניף אותם תנופה לפני ה׳. הפסוק מקביל לדין העשיר: גם אצל העני, הכהן מניף את האשם ואת לוג השמן יחד תנופה. תרגום אונקלוס מבהיר את הפעולה שהכהן לוקח את כבש האשם ואת לוג השמן ומרימם תנופה לפני ה׳. התנופה של אשם המצורע היא ייחודית, ונעשית גם בקרבן העני בעודו חי, ככל דיני אשם המצורע שהתבארו קודם בעשיר.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור