וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּשְׁכַּ֥ב עָלָ֛יו בְּנִדָּתָ֖הּ יִטְמָ֑א וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֥ב עָלָ֖יו יִטְמָֽא׃

כל אשר תשכב עליו הנדה בנידתה יטמא, וכל אשר תשב עליו יטמא. הפסוק מקביל לדין הזב: כשם שהזב מטמא את משכבו ומושבו, כך גם הנדה מטמאת כל כלי שהיא שוכבת או יושבת עליו. תרגום אונקלוס מבהיר שכל מה שתשכב עליו בנידתה יטמא וכל מה שתשב עליו יטמא. הפסוק מלמד שטומאת הנדה, כמו טומאת הזב, אינה מוגבלת למגע ישיר בגופה, אלא עוברת גם למשכב ולמושב שלה, ההופכים למקור טומאה שיטמא את הנוגע בהם.