וַיִּקְרָא ט״ו · כ״א

וְכׇל־הַנֹּגֵ֖עַ בְּמִשְׁכָּבָ֑הּ יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

במילים פשוטות

כל הנוגע במשכב הנדה יכבס בגדיו, ירחץ במים ויטמא עד הערב. חזקוני מוסיף ש״ורחץ במים״ - וכל שכן הנדה עצמה בזמנה טעונה טבילה. הפסוק מקביל לדין הנוגע במשכב הזב: הנוגע במשכב הנדה טעון כיבוס בגדים, רחיצה וטומאה עד הערב. הדבר מלמד שמשכב הנדה חמור, ונעשה אב הטומאה המטמא אדם ובגדים, בדומה למשכב הזב. הפסוק ממשיך את ההקבלה המדויקת בין דיני טומאת הנדה לדיני טומאת הזב שהתבארו קודם.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכָל דְיִקְרַב בְּמִשְׁכְּבָהּ יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָא וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ורחץ במים וכ״‎ש הנדה עצמה בזמנה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל