וַיִּקְרָא ט״ו · כ״ב

וְכׇ֨ל־הַנֹּגֵ֔עַ בְּכׇל־כְּלִ֖י אֲשֶׁר־תֵּשֵׁ֣ב עָלָ֑יו יְכַבֵּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃

במילים פשוטות

כל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו הנדה יכבס בגדיו, ירחץ במים ויטמא עד הערב. הפסוק מקביל לדין הנוגע במושב הזב: הנוגע בכלי שהנדה ישבה עליו טעון כיבוס בגדים, רחיצה וטומאה עד הערב. תרגום אונקלוס מבהיר את הדין. כמו במשכב, גם המושב של הנדה נעשה מקור טומאה חמור המטמא את הנוגע בו ומחייבו בכיבוס בגדים. הפסוק משלים את ההקבלה בין טומאת הנדה לטומאת הזב, ומדגיש שהמושב והמשכב שלה מטמאים אף שלא במגע ישיר בגופה.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכָל דְיִקְרַב בְּכָל מָנָא דִי תֵיתֵב עֲלוֹהִי יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי וְיַסְחֵי בְמַיָא וִיהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא

מקור: ספריא · נחלת הכלל