וַיִּקְרָא ט״ז · י״ט

וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכהן מזה על המזבח מן הדם באצבעו שבע פעמים, וטיהרו וקידשו מטומאות בני ישראל. רש״י מבאר שלאחר שנתן מתנות באצבעו על קרנות המזבח, מזה שבע הזאות על גגו של המזבח. ״וטהרו״ - ממה שעבר, ״וקדשו״ - לעתיד לבוא. תרגום אונקלוס מבהיר שהכהן מזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים ומטהרו ומקדשו. הפסוק חותם את כפרת המזבח: לאחר נתינת הדם על הקרנות, מזה עליו שבע פעמים, ובכך מטהר את המזבח מן הטומאה שדבקה בו וגם מקדשו לעתיד. הזאות אלה משלימות את טהרת כלי המקדש.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והזה עליו מן הדם. אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל קַרְנוֹתָיו מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּאוֹת עַל גַּגּוֹ:

וטהרו. מִמַּה שֶּׁעָבָר:

וקדשו. לֶעָתִיד לָבֹא (ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַדֵי עֲלוֹהִי מִן דְמָא בְּאֶצְבְּעֵהּ שְׁבַע זִמְנִין וִידַכִּנֵהּ וִיקַדְשִׁנֵהּ מִסוֹאֲבַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

מקור: ספריא · נחלת הכלל