וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃

כאשר כילה הכהן מלכפר את הקודש, את אהל מועד ואת המזבח, הוא מקריב את השעיר החי. חזקוני מבאר ש״והקריב את השעיר החי״ - עד כאן הוא זקוק להיות חי, ומעיר על ניקוד המילה ״החי״ בסגול ובפתח. לאחר שהושלמה כל עבודת הכפרה על המקדש וכליו בדם הפר והשעיר, מגיע תור השעיר השני - השעיר החי שעלה עליו הגורל לעזאזל. הפסוק מסמן את המעבר מכפרת המקום הקדוש אל כפרת עוונות העם באמצעות השעיר המשתלח, שיתבאר בפסוקים הבאים.