וַיִּקְרָא י״ח · י״א

עֶרְוַ֨ת בַּת־אֵ֤שֶׁת אָבִ֙יךָ֙ מוֹלֶ֣דֶת אָבִ֔יךָ אֲחוֹתְךָ֖ הִ֑וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ {ס}

במילים פשוטות

התורה אוסרת קרבה עם בת אשת האב שנולדה מן האב, שהיא אחותו. רש״י מבאר ש״בת אשת אביך״ מלמד שאין אדם חייב על אחותו הבאה משפחה או מנוכרית, אלא דווקא בבת הראויה לקידושין. אבן עזרא מביא דעות בעניין זהות אחות זו ומזכיר שהשוכב עם אחות מן האב והאם עובר על שני לאווין. כך מבחינה התורה בין אחות הבאה מנישואין כשרים, שעליה חל האיסור המלא, לבין קשרים אחרים. הפסוק מוסיף פרט בדיני האחות ומדגיש שהאיסור בנוי על מסגרת הנישואין הראויה שבתוך המשפחה, ועל כך שהאחות היא שאר בשר קרוב.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ערות בת אשת אביך. לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ" - בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין (שם כ"ג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עֶרְיַת בַּת אִתַּת אֲבוּךְ דִילִידָא מִן אֲבוּךְ אֲחָתָךְ הִיא לָא תְגַלֵי עֶרְיָתָהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ערות בת אביך. יש אומרים שהיא האחות מאב ואם ואנחנו ידענו כי השוכב עמה עובר על שני לאוין ויש אומרים כי זה הפסוק לחזוק והצדוקים אמרו שאיננה בת אם ויפרשו מולדת אביך שגדלה אביך והטעם שלקח האב אשה והיתה לה בת קטנה וכן יפרשו על תמר וראייתם כי לא ימנעני ממך רק לא היתה מולדת דוד ואחר שהמעתיקים אמרו כי בת אשת אב מותרת אין צורך להשיב על הבודאים מלבם ויתכן להיות בת אשת אביך בת אנוסה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אחותך היא למעלה דבר הכתוב באחוה שלא ע״‎י נשואין וכאן ע״‎י נשואין וה״‎ה לבת אמך שע״‎י נשואין וכ״‎ש לאחותך מאביך ומאמך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל