עֶרְוַ֥ת אֲחֽוֹת־אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי־שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא׃ {ס}

בדומה לפסוק הקודם, התורה אוסרת קרבה עם אחות האם, ומנמקת ״כי שאר אמך היא״, קרובת בשר של האם. תרגום אונקלוס מתרגם ״שאר אמך״ - קריבת אמך, קרובת אמך. הפסוק משלים את איסור אחיות ההורים גם מצד האם, לאחר שנאסרה אחות האב בפסוק הקודם. כך שומרת התורה על סימטריה בין צד האב לצד האם בדיני העריות. הנימוק ״שאר אמך היא״ מבהיר שהאיסור נובע מקרבת המשפחה הישירה. מכאן שקדושת חיי המשפחה בישראל מקיפה את שני צדי המשפחה באופן שווה, ומחייבת הרחקה מכל קרובות ההורים, מתוך כבוד למסגרת המשפחתית ולקשרי הדם.