וַיִּקְרָא י״ח · י״ד

עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא׃ {ס}

במילים פשוטות

התורה אוסרת קרבה עם אשת אחי האב, ומכנה אותה ״דודתך״. רש״י מבאר שהאיסור ״ערוות אחי אביך לא תגלה״ מתפרש מיד: ״אל אשתו לא תקרב״, כלומר ערוות הדוד היא אשתו. אבן עזרא מעיר שהתורה לא אסרה במפורש אשת אחי האם או אם האב ואם האם, ומכאן צורך בקבלה שבעל פה כדי להשלים את הדינים. כך מלמדת התורה שגם קרובות שנכנסו למשפחה בנישואין, כאשת הדוד, אסורות. הדגשת ״דודתך היא״ מבהירה את מעמדה כקרובה. הפסוק ממחיש שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה משלימות זו את זו בפירוט מדויק של דיני קדושת המשפחה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ערות אחי אביך לא תגלה. וּמַה הִיא עֶרְוָתוֹ? אל אשתו לא תקרב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

עֶרְיַת אַח אֲבוּךְ לָא תְגַלֵי לְאִתְּתֵהּ לָא תִקְרַב אִתַּת אַח אֲבוּךְ הִיא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

דודתך היא. חשובה היא כדודתך וכן הנה חנמאל דודי והנה מה יעשו הסומכים במצות על התורה לבדה כי לא אסר הכתוב אשת אחי האם ולא אם האב ולא אם האם על כן אנחנו צריכים לקבלה ויתכן שלא הזכיר אשת אחי האם כי נלמוד מאשת אחי האב והזכירה בפרשת קדושים גם הנזכרות שלא הזכירם הכתוב דבר על ההוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל