וַיִּקְרָא י״ח · כ״א

וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

בתוך פרשת העריות מזהירה התורה שלא לתת מן הזרע ״להעביר למולך״, ושלא לחלל את שם ה׳. רש״י מבאר שמולך הוא עבודה זרה, ועבודתה שמוסר בנו לכומרים ומעבירים את הבן ברגליו בין שתי מדורות אש. אבן עזרא מבאר שמולך הוא שם צלם, ושחכמים דרשו שהוא שם כולל כל מי שממליכים אותו, ומזכיר שאולי היה תועבת בני עמון. הוא מביא דעות בפירוש ״להעביר״ - אם לשריפה או להעברה בין אשות. כך משלבת התורה בין פרשת העריות לבין איסור עבודת המולך, ללמד שהן העריות והן עבודה זרה זו הם חילול קדושה, ושתיהן מרחיקות את האדם מה׳.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

למלך. עֲ"זָ הִיא שֶׁשְּׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוֹמְרִים וְעוֹשִׂין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת וּמַעֲבִירִין אֶת הַבֵּן בְּרַגְלָיו בֵּין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת הָאֵשׁ (סנהדרין ס"ד):

לא תתן. זוֹ הִיא מְסִירָתוֹ לַכּוֹמְרִים:

להעביר למלך. זוֹ הַעֲבָרַת הָאֵשׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמִבְּנָיִךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא לְמוֹלֶךְ וְלָא תַחֵל יָת שְׁמָא דֶאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

למלך. שם צלם ודרשו חז״ל שהוא שם כלל כל מי שימליכנו עליו ויתכן שהוא תועבת בני עמון:

ומלת להעביר. כמו לשרוף כי זאת היתה עבודתו ויש אומרים כי יעביר הבן על האש ויש מי שיחיה ויש מי שימות ואחרים פירשו בעבור שאין בפסוק זכר אש להעביר מתורת השם לדת המולך וחללת השם שהוא נקרא עליך שהוא אלהיך בתתך מזרע קודש למולך. והגאון אמר כי הנאוף על שמנה מעלות והקשה שבכלם הבהמה שהיא ממין אחר ואחריה הזכר שכל המין אסור ואחריה ערות אשת אב וחביריה שהן אסורו בכל עת ולא אאריך כי לא יועילו אלו הדברים כי הכתוב אמר על כלם ונכרתו הנפשות העושות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ולא תחלל את שם אלקיך ומי הוא אלקיך אני ה'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל