וַיִּקְרָא י״ט · כ״ד

וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

בשנה הרביעית כל פרי העץ הוא קודש הילולים לה׳. רש״י משווה את דין הפרי בשנה זו למעשר שני, שכשם שמעשר שני אינו נאכל אלא בירושלים או לאחר פדיון, כך גם פרי נטע רבעי, וזהו עניין ״הילולים לה׳״ שיש בו הילול והודיה לשם. אבן עזרא מבאר ״קדש הילולים״ שהוא להלל את ה׳, ושהכהן אוכלו. לאחר שלוש שנות הערלה שבהן הפרי אסור לגמרי, באה שנה רביעית שבה הפרי קדוש ומיועד להילול ולעבודת ה׳. כך עולה מן הפסוק שהיבול הראשון המותר מוקדש תחילה לשם שמים, ורק לאחר מכן פותחת התורה את הפרי לשימוש רגיל בשנה הבאה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יהיה כל פריו קדש. כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ וְגוֹ' קֹדֶשׁ לַה' (ויקרא כ"ז), מַה מַּעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ נֶאֱכָל חוּץ לְחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בְּפִדְיוֹן, אַף זֶה כֵּן, וְדָבָר זֶה הלולים לה' הוּא, שֶׁנּוֹשְׂאוֹ שָׁם לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל לַשָּׁמַיִם (עי' ברכות ל"ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְשַׁתָּא רְבִיעֵתָא יְהֵי כָּל אִבֵּהּ קֹדֶשׁ תּוּשְׁבְּחָן קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קדש הלולים. להלל השם והכהן יאכלנו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

קודש הלולים - קדש כמעשר שני לאוכלו בירושלים ולהלל לבורא, שכן מצינו במעשר שני שיאכלוהו: במקום אשר יבחר למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

[ נטע רבעי מי שאוכל הוא דרך רעבתנות ואכזריות].

מקור: ספריא · נחלת הכלל