וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃

לא תונו. אוֹנָאַת דְּבָרִים; לֹא תֹאמַר לוֹ אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד עֲ"זָ וְעַכְשָׁו אַתָּה בָא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִפִּי הַגְּבוּרָה (בבא מציעא נ"ח):

וַאֲרֵי יִתְגַיַר עִמָךְ גִיוֹרָא בְּאַרְעֲכוֹן לָא תוֹנוּן יָתֵהּ

וכי יגור אתך גר. הזכירו אחר הזקן והטעם כאשר הזהרתיך לכבד הזקן הישראלי בעבור שאין לו כח כך אזהירך על הגר שכחך גדול מכחו או בעבור שאין לו כח שהוא בארצך ברשותך:

וכי יגור אתך גר בא ואמר לו גר אני יכול יקבלנו ת״‎ל אתך במוחזק לך.

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ וְגוֹ׳. אָמַר לָשׁוֹן יָחִיד אִתְּךָ וְחָזַר לוֹמַר לְשׁוֹן רַבִּים בְּאַרְצְכֶם. לְצַד כִּי הַמְשָׁכַת הַגֵּרִים תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם לְצַד טֹהַר אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה תִּגָּרֵר נַפְשׁוֹת הַשְּׁבוּיוֹת, לָזֶה אָמַר אִתְּךָ לְשׁוֹן יָחִיד לִרְמֹז אֶל הַצַּדִּיק, כִּי לֹא כֻּלָּן הֵם בְּגֶדֶר הַמְשָׁכַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם לִרְמֹז לְמַעֲשֵׂה הָאָרֶץ, שֶׁגַּם הִיא יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר פְּעֻלָּה טוֹבָה זוֹ.

עוֹד יִרְמֹז עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אִתָּנוּ, וִיצַו ה׳ ״כִּי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר״ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַ. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אִתְּךָ״ עַל דֶּרֶךְ (תהלים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״. וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כִּי שָׁם מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, וְעָזְבָה מְקוֹמָהּ עֶלְיוֹן וּבָאָה לָגוּר בָּאָרֶץ. ״לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין לְךָ אוֹנָאָה כְּאוֹנָאַת הַשְּׁכִינָה. וְאָמְרוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳ לְהַזְהִיר עַל הַגֵּרִים וְכוּ׳ הַבָּאִים לְהִתְיַהֵד.