כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

כי גרים הייתם. מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (שם נ"ט):

אני ה' אלהיכם. אֱלֹהֶיךָ וֵאלֹהָיו אֲנִי:

כְּיַצִיבָא מִנְכוֹן יְהֵי לְכוֹן גִיוֹרָא דְיִתְגַיַר בֵּינֵיכוֹן וּתְרַחֵם לֵהּ כְּוָתָךְ אֲרֵי דַיָרִין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן

ואהבת לו. מפורש:

כאזרח מכם מה אזרח שקבל עליו כל דברי התורה אף גר כן מכאן אמרו גר שקבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלים אותו ר׳‎ יוסי ב״‎ר יהודה אומר אף דבר קטן מדברי סופרים.

כי גרים הייתם בארץ מצרים פרש״‎י מום שבך אל תאמר לחברך ובמצרים עבדו ישראל עבודת כוכבים כדכתיב בסוף יהושע והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים.

[ואהבת לו כמוך כמו שאתה רוצה שהוא יעשה לך כן אתה תעשה לו].

כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳. כָּאן גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ הָיוּ טְבוּעִים בְּמִצְרַיִם בְּתוֹךְ הָאוּמּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ״כְּאֶזְרָח מִכֶּם״ וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ יִשְׁוֶה זֶרַע מְרֵעִים שֶׁאֲבוֹתָיו גּוֹיִם לְאֶזְרָח שֶׁאֲבוֹתָיו יְדִידֵי ה׳? לָזֶה אָמַר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ נַפְשׁוֹתָם הָיוּ מְעֹרָבִים תּוֹךְ קְלִפּוֹת מִצְרַיִם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ:ב) בְּפָסוּק ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ כֵן גֵּר זֶה הָיְתָה נַפְשׁוֹ תּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת וְעַכְשָׁיו זָרְחָה בָּעוֹלָם וְחָזְרָה לְשָׁרְשָׁהּ, וּכְפִי זֶה יֶשְׁנוֹ לִנְתִינַת טַעַם לִשְׁבָח ״כִּי גֵרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם עַל גֵּרוּת הַגּוּפוֹת אֵין הַטַּעַם נָכוֹן כִּי יִשְׁתַּנֶּה גֵּר הַבָּא מִן הָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱהָב לְצַד הַהֶבְדֵּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשִׁנּוּי הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי לֹא כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל.