וַיִּקְרָא י״ט · ז׳

וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃

במילים פשוטות

אם ייאכל הקרבן ביום השלישי הוא נעשה פיגול ולא יתקבל ברצון. רש״י מבאר בדרך ״אם אינו עניין״ שהפסוק בא ללמד על מחשבת פסול נוספת: מאחר שכבר נאמר במקום אחר דין האוכל מן השלמים מחוץ לזמנו, יש להסב פסוק זה למחשבה לאוכלו מחוץ למקומו הראוי. רשב״ם מוסיף בקיצור שהחכמים פירשו שהפסוק עוסק במי שחשב לאוכלו חוץ ממקומו. המילה ״פיגול״ מציינת דבר מתועב ופסול, והתוצאה היא שהקרבן אינו מרצה ואינו מתקבל. כך למדים מן הפסוק שגם מחשבה פסולה בשעת ההקרבה יכולה לפסול את הקרבן כולו.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואם האכל יאכל וגו'. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו וְגוֹ' (ויקרא ז'), תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ; יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִין כָּרֵת עַל אֲכִילָתוֹ, תַּ"לֹ וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא, "מִמֶּנּוּ" וְלֹא מֵחֲבֵרוֹ, יָצָא הַנִּשְׁחָט בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִמְקוֹמוֹ (זבחים כ"ח):

פגול. מְתֹעָב, כְּמוֹ וּמְרַק פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם (ישעיהו ס"ה):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם אִתְאֲכָלָא יִתְאֲכֵל בְּיוֹמָא תְלִיתָאָה מְרָחַק הוּא לָא יְהֵי לְרַעַוָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ואם האכל יאכל - במחשב לאוכלו חוץ ממקומו פירשו חכמים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל