וַיִּקְרָא כ׳ · כ״א

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת־אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא עֶרְוַ֥ת אָחִ֛יו גִּלָּ֖ה עֲרִירִ֥ים יִהְיֽוּ׃

במילים פשוטות

הלוקח את אשת אחיו, נידה היא, גילה ערוות אחיו, וערירים יהיו. רש״י מבאר ש״נדה הוא״ פירושו שהשכיבה הזאת מנודה ומאוסה, ושרבותינו דרשו מכאן לאסור העראה בה כנידה. אבן עזרא מבאר שנאמר על אשת אח ״נדה״ מפני שראוי להתרחק ממנה, ומציין שאין בעריות זכר נידה אלא באשת אח, לפי שהנידה אסורה אך יש עת שתהיה מותרת, וכן יתכן באשת האח במקרים מסוימים. הפסוק אוסר קשר עם אשת האח ועונשו ערירות, חיים ללא זרע. הכינוי ״נדה״ מבטא ריחוק ומיאוס מן המעשה. התורה מדגישה את הצורך להתרחק מאשת האח, ומטילה על העובר עונש של חיים ללא המשך.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נדה הוא. הַשְּׁכִיבָה הַזֹּאת מְנֻדָּה הִיא וּמְאוּסָה; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ לֶאֱסֹר הַעֲרָאָה בָהּ כְּנִדָּה שֶׁהַעֲרָאָה מְפֹרֶשֶׁת בָּהּ - אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה (יבמות נ"ד):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּגְבַר דִי יִסַב יָת אִתַּת אֲחוּהִי מְרָחָקָא הִיא עֶרְיְתָא דַאֲחוּהִי גַלִי בְּלָא וְלָד יְהוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואמר על אשת אח נדה והטעם ראוי שירחק ממנה וכן אמרו אחיכ׳‎ שונאיכם מנדיכם והנה אין בעריות זכר נדה כי אם באשת אח והנדה אסורה גם תבוא עת להיות מותרת גם כן יתכן באשת האח כאשר אפרש בפרשת כי ישבו אחים יחדו ואשר אמרו כאשר היא אחות האב אסורה כן אסור לאשה שתנשא לדודה לא זה הדרך כי העריות הזכרים הם המכריחים ואין מי יכריחם ואם בדרך שקול דעתם החסרה יראה לנו למה לא נקבל עדות שתים נשים ואם על הערכים תהיינה ארבעת נשים כמו שני עדים על כן אנחנו צריכים לקבלה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

נדה היא לפי שהיא דומיא דנדה פעמים שהנדה אסורה ופעמים שהיא מותרת אף באשת אח פעמים שהיא אסורה ופעמים שהיא מותרת ע״‎י יבום כשנתאלמנה בלא זרע.

מקור: ספריא · נחלת הכלל