וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח׃

הכהן הגדול ייקח אישה בבתוליה. תרגום אונקלוס מוסר את הפסוק כפשוטו, שיישא אישה בבתוליה. אבן עזרא מבאר את המילה ״בבתוליה״ ומעיר על דקדוק הלשון, שיש שמות בלשון הקודש שאינם נפרדים לעולם, כמו נעורים, זקונים, עלומים ובתולים, ויש שמות שאינם מתחברים. הפסוק קובע שהכהן הגדול נושא דווקא בתולה. הגבלה זו מוסיפה על ההגבלות החלות על כהן הדיוט, ומבטאת את מעמדו הרם והמיוחד. הדרישה שאשתו תהיה בתולה נובעת מקדושתו היתרה, ומטרתה לשמור על טהרת ייחוסו ומעמדו. בפסוקים הבאים תפרט התורה אילו נשים אסורות עליו, וכאן היא מדגישה את הצד החיובי של הדרישה.