וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

פסוק פתיחה שבו ה׳ פונה אל משה למסור את דיני המומים הפוסלים כהן מלעבוד. תרגום אונקלוס מוסר אותו כפשוטו: ה׳ דיבר עם משה לאמור. זהו נוסח הפתיחה הקבוע החוזר בתורה בראש עניין חדש, וכאן הוא פותח את הפרשה העוסקת בכהנים בעלי מום שנפסלו מעבודת המקדש. הפתיחה מלמדת שהדינים שיבואו בהמשך נמסרו מפי ה׳ אל משה, ומכינה את המעבר מדיני קדושת הכהנים ונישואיהם אל עניין המומים הגופניים הפוסלים כהן מלהקריב. אף שאין בפסוק תוכן מיוחד מלבד ההקדמה, הוא מסמן את חשיבות הנושא הבא ואת מקורו האלוהי.