וַיִּקְרָא כ״ג · י״ד

וְלֶ֩חֶם֩ וְקָלִ֨י וְכַרְמֶ֜ל לֹ֣א תֹֽאכְל֗וּ עַד־עֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עַ֚ד הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־קׇרְבַּ֖ן אֱלֹהֵיכֶ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃ {ס}

במילים פשוטות

עד הבאת קרבן העומר אסור לאכול מן התבואה החדשה - לחם, קלי וכרמל - וזו חוקת עולם לדורות. רש״י מבאר ש״קלי״ הוא קמח עשוי מתבואה רכה המיובשת בתנור, ו״כרמל״ הוא קליות, ושבעניין ״בכל מושבותיכם״ נחלקו חכמי ישראל אם איסור החדש נוהג אף בחוץ לארץ. אבן עזרא מביא ראיה מכך שאת הפסח אוכלים על מצות ומרורים, שהאיסור הוא על תבואה חדשה. כך קובעת התורה את איסור ״חדש״ - אכילת תבואה חדשה קודם הבאת העומר. האיסור מלמד שיש להקדים את החלק המוקדש לה׳ לפני ההנאה מן היבול החדש, ובכך מבטא האדם הכרת תודה על שראשית הקציר שייכת לבורא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וקלי. קֶמַח עָשׂוּי מִכַּרְמֶל רַךְ שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ בַּתַּנּוּר:

וכרמל. הֵן קְלָיוֹת, שֶׁקּוֹרִין גרניי"ליש:

בכל משבתיכם. נֶחְלְקוּ בוֹ חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל, יֵשׁ שֶׁלָּמְדוּ מִכָּאן שֶׁהֶחָדָשׁ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְיֵ"אֹ לֹא בָא אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל הֶחָדָשׁ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה, מִשֶּׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ (קידושין ל"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְחֵם וּקְלִי וּפֵרוּכָן לָא תֵיכְלוּן עַד כְּרַן יוֹמָא הָדֵין עַד אַיְתוֹאֵיכוֹן יָת קֻרְבָּן אֱלָהָכוֹן קְיַם עָלָם לְדָרֵיכוֹן בְּכֹל מוֹתְבָנֵיכוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולחם. מחדש והעד כי הפסח יאכלו על מצות ומרורים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ולחם חמשת המינים שמהם הלחם נעשה ולא מקטניות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל