דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃

בחמישה עשר לחודש השביעי חל ״חג הסוכות שבעת ימים לה׳״. אור החיים מביא שבתורת כהנים דרשו את ייתור המילה ״הזה״, ומפנה לביאורו בפרשת מצורע. תרגום אונקלוס מתרגם ״חג הסוכות״ - חגא דמטליא, חג הסככות. כך קובעת התורה את חג הסוכות הנמשך שבעה ימים, החל באמצע חודש תשרי. החג בא לאחר יום הכיפורים, וכך עוברים ישראל מיום הכפרה והתשובה אל ימי השמחה של הסוכות. משך החג - שבעה ימים - ושמו על שם הסוכה, מלמדים על מהותו: ישיבה בסוכה זכר לענני הכבוד ולהשגחת ה׳ על ישראל במדבר, ושמחה על ברכת האסיף בסיום עונת החקלאות.