וַיִּקְרָא כ״ג · ל״ה

בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

היום הראשון של חג הסוכות הוא ״מקרא קודש״, ובו כל מלאכת עבודה לא תעשו. רש״י מבאר ש״מקרא קודש״ פירושו קדשהו בכסות נקייה ובתפילה, ובשאר ימים טובים - במאכל ובמשתה ובכסות נקייה ובתפילה. תרגום אונקלוס מתרגם ״מקרא קודש״ - מערע קדיש. כך קובעת התורה את היום הראשון של סוכות כיום קדוש ששובתים בו ממלאכת עבודה. ביאורו של רש״י מלמד שקידוש היום נעשה במעשים מוחשיים - לבוש נאה, תפילה, וסעודות חג - שבהם מכבד האדם את קדושת המועד. כך אין המועד רק שביתה ממלאכה, אלא יום המוקדש להתעלות רוחנית ולשמחה, שבו מבטא האדם את קדושת הזמן בהתנהגותו ובכבוד שהוא נותן ליום.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

מקרא קדשׁ. קַדְּשֵׁהוּ בִכְסוּת נְקִיָּה וּבִתְפִלָּה, וּבִשְׁאָר יָמִים טוֹבִים בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה וּבִתְפִלָּה (עי' ספרא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בְּיּוֹמָא קַדְמָאָה מְעָרַע קַדִישׁ כָּל עִבִידַת פָּלְחָן לָא תַעֲבְּדוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל