וַיִּקְרָא כ״ה · מ״ג

לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃

במילים פשוטות

אסור לרדות בעבד העברי בפרך, ויש לירא מה׳. רש״י מבאר ש״לא תרדה בו בפרך״ מכוון למלאכה שאין בה צורך אלא כדי לענותו - שלא יאמר לו ״החם לי כוס זו״ כשאינו צריך, או ״עדור תחת הגפן עד שאבוא״. ומכיוון שאדם עלול לומר שאין מכיר אם המלאכה לצורך אם לאו ולתלות זאת במחשבתו, נאמר ״ויראת מאלהיך״ - היודע את המחשבות. אבן עזרא מבאר ש״תרדה בו״ מלשון ממשלה, וש״בפרך״ הוא כדברי התרגום. הפסוק אוסר ניצול העבד בעבודה מיותרת שמטרתה השפלה ועינוי בלבד.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא תרדה בו בפרך. מְלָאכָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, כְּדֵי לְעַנּוֹתוֹ, אַל תֹּאמַר לוֹ, הָחֵם לִי אֶת הַכּוֹס הַזֶּה וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ, עֲדֹר תַּחַת הַגֶּפֶן עַד שֶׁאָבֹא; שֶׁמָּא תֹאמַר אֵין מַכִּיר בַּדָּבָר אִם לְצֹרֶךְ אִם לָאו, וְאוֹמֵר אֲנִי לוֹ שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ, הֲרֵי הַדָּבָר הַזֶּה מָסוּר לְלִבּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְיָרֵאתָ" (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לָא תִפְלָח בֵּהּ בְּקַשְׁיוּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תרדה בו. כטעם ממשלה:

בפרך. כדברי המתרגם ארמית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לא תרדה בו שנה בו לפי שעון זה מצוי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל