לֹ֣א יַחֲלִיפֶ֗נּוּ וְלֹֽא־יָמִ֥יר אֹת֛וֹ ט֥וֹב בְּרָ֖ע אוֹ־רַ֣ע בְּט֑וֹב וְאִם־הָמֵ֨ר יָמִ֤יר בְּהֵמָה֙ בִּבְהֵמָ֔ה וְהָֽיָה־ה֥וּא וּתְמוּרָת֖וֹ יִֽהְיֶה־קֹּֽדֶשׁ׃

אין להחליף או להמיר בהמת קרבן, טוב ברע או רע בטוב, ואם המיר - יהיו שתי הבהמות קודש. רש״י מבאר ש״טוב ברע״ פירושו תמים בבעל מום, ״או רע בטוב״ - וכל שכן טוב בטוב ורע ברע. חזקוני מבאר ש״טוב ברע או רע בטוב״ נאמר לפי שאין אדם יודע בבירור איזה טוב ואיזה רע ואיזה חולי או טריפה יש בבהמה. הפסוק קובע את איסור התמורה: משהוקדשה בהמה, אין להחליפה באחרת אף אם השנייה טובה יותר, ואם בכל זאת ניסה להמיר, שתי הבהמות - המקורית והתמורה - נעשות קדושות. בכך מרתיעה התורה מזלזול בקדושת הקרבן שכבר הוקדש.