וַיִּקְרָא כ״ז · כ״ה

וְכׇ֨ל־עֶרְכְּךָ֔ יִהְיֶ֖ה בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה יִהְיֶ֥ה הַשָּֽׁקֶל׃

במילים פשוטות

כל הערכים ייקבעו בשקל הקודש, כאשר השקל הוא עשרים גרה. רש״י מבאר ש״וכל ערכך יהיה בשקל הקדש״ פירושו שכל ערך שכתוב בו שקלים יהיה בשקל הקודש, וש״עשרים גרה״ הם עשרים מעות - כך היו מתחילה, ולאחר מכן הוסיפו שתות. הפסוק קובע את יחידת המידה הכספית האחידה לכל דיני הערכין וההקדש שבפרשה: שקל הקודש, המורכב מעשרים גרה. קביעה זו נחוצה כדי שכל הסכומים שנזכרו - חמישים שקל, שלושים, עשרים וכדומה - יהיו ברורים ומדויקים. תרגום אונקלוס מוסר ״עסרין מעין יהי סלעא״ - עשרים מעות יהיה השקל. כך מתקבע ערך אחיד ומחייב לכל התשלומים להקדש.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וכל ערכך יהיה בשקל הקדש. כָּל עֶרְכְּךָ שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁקָלִים, יִהְיֶה בְשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:

עשרים גרה. עֶשְׂרִים מָעוֹת, כָּךְ הָיוּ מִתְּחִלָּה, וּלְאַחַר מִכָּאן הוֹסִיפוּ שְׁתוּת, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֵׁשׁ מָעָה כֶּסֶף דִּינָר, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מָעוֹת לְסֶלַע (עי' בכורות נ'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְכָל פֻּרְסָנֵּה יְהֵי בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא עֶסְרִין מָעִין יְהֵי סִלְעָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל