וַיִּקְרָא ד׳ · י״ט

וְאֵ֥ת כׇּל־חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק מצווה להרים את כל חלב הפר ולהקטירו על המזבח. רש״י מבאר שאף על פי שלא פירש כאן יותרת ושתי כליות, למדים הם מן הפסוק ״ועשה לפר כאשר עשה״ הבא בהמשך, ומדוע לא נתפרשו כאן - תנא דבי רבי ישמעאל נתן משל למלך שזעם על אוהבו וממעט בסיפור גנותו. כלומר מתוך חיבה מיעט הכתוב בפירוט חטא הציבור. אונקלוס מתרגם ״ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה״. הפסוק מלמד שאימורי פר הציבור מוקטרים על המזבח כמו בפר הכהן, ואף שהפרטים לא נמנו כאן במפורש, הם נלמדים מן ההקבלה לפר הכהן המשיח, ומיעוט הפירוט מבטא חמלה על הציבור.

מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י אונקלוס

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ואת כל חלבו ירים. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כָּאן יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת, לְמֵדִין הֵם מִוְּעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹ' וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ בּוֹ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ וּמִעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ (שם מ"א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת כָּל תַּרְבֵּהּ יַפְרֵשׁ מִנֵהּ וְיַסֵק לְמַדְבְּחָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

פרשות התורה כל הפרק ספר וַיִּקְרָא