אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְאִם אִימַר יַיְתִי קֻרְבָּנֵהּ לְחַטָאתָא נֻקְבָא שְׁלֶמְתָּא יַיְתִנַהּ
וְאִם אִימַר יַיְתִי קֻרְבָּנֵהּ לְחַטָאתָא נֻקְבָא שְׁלֶמְתָּא יַיְתִנַהּ
ואם כבש. ואם הביא ממין הכבש לחטאת יביא נקבה כמו שעירת עזים:
וְאִם כֶּבֶשׂ וְגוֹ׳ עַד וְנִסְלַח לוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְחַלְּקָם לִשְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר לְמַעְלָה ״וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים וְגוֹ׳ אוֹ כִשְׂבָּה תְמִימָה״ וְגוֹ׳ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב כָּל הַפָּרָשָׁה. וְנִרְאֶה כִּי חִלְּקָם הַכָּתוּב לַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (תורת כהנים ג) בְּפָרָשַׁת וְאִם עֵז, שֶׁבָּא לְרַבּוֹת אַלְיָה בְּחַטָּאת מִן הַכִּשְׂבָּה, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם חֵלֶב הַכֶּשֶׂב״, וּבִשְׂעִירָה אָמַר ״וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר״. וַחֲדָא בְּשַׁלְמֵי נְדָבָה וַחֲדָא בְּחַטָּאת חוֹבָה.
גַּם רוֹאַנִי שֶׁיֵּשׁ חִדּוּשׁ בְּכָל הָאָמוּר, אָמְרוֹ וְסָמַךְ דָּרְשׁוּ רַזַ״ל (תורת כהנים הכא) שֶׁבָּא לְלַמֵּד עַל חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע שֶׁטְּעוּנִין סְמִיכָה. וְאָמְרוֹ וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת דָּרְשׁוּ (זבחים ז.) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה שְׁחִיטָה לְשֵׁם חַטָּאת, וּפְרָט זֶה לֹא נִרְמַז בְּפָרָשַׁת שְׂעִירָה וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לִשְׁנֵיהֶם. וְאָמְרוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָמְרוּ בִּזְבָחִים (זבחים מח:) בְּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן: חַטָּאת מְנָלַן דְּבָעְיָא צָפוֹן, דִּכְתִיב ״וְשָׁחַט הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעוֹלָה״, אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעִכּוּבָא מְנָלַן, דִּכְתִיב ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעוֹלָה״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהֻצְרְכוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים. וְשָׁם בַּשַּׁ״ס הֶעֱלָה שֶׁלְּמֵדִין לְכָל הַחַטָּאוֹת לְמִצְוָה. וְאָמְרוֹ (תורת כהנים כאן) מִדַּם הַחַטָּאת דָּרְשׁוּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל דָּמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת, וְכֵן בְּכָל מַה שֶׁכָּפַל יֵשׁ בּוֹ חִדּוּשׁ מִשְׁפָּט, וְלָזֶה חַלְקִינְּהוּ קְרָא לְלַמֵּד חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְכוּ׳.