וַיִּקְרָא ה׳ · ח׳

וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עׇרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃

במילים פשוטות

הפסוק מצווה להביא את העופות אל הכהן, ולהקריב תחילה את אשר לחטאת, ולמלוק את ראשו ממול עורפו בלא להבדיל. רש״י מבאר שחטאת קודמת לעולה, ומביא משל לפרקליט הנכנס לרצות - ריצה הפרקליט נכנס הדורון אחריו. ״ולא יבדיל״ - אינו מולק אלא סימן אחד. רשב״ם מבאר ש״ולא יבדיל״ פירושו שמולק סימן אחד ולא שניים. הפסוק מלמד את סדר הקרבת שני העופות - החטאת קודמת לעולה - ואת אופן המליקה, שהיא בסימן אחד בלבד ובלא הבדלת הראש לגמרי. המשל של רש״י מלמד שהחטאת מכפרת ומפייסת תחילה, ורק אחר כך באה העולה כמתנה ודורון לפני ה׳.
מבוסס על רש״י, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

והקריב את אשר לחטאת ראשונה. חַטָּאת קוֹדֶמֶת לָעוֹלָה (ספרא); לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס לְרַצּוֹת, רִצָּה פְּרַקְלִיט, נִכְנָס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו (זבחים ז'):

ולא יבדיל. אֵינוֹ מוֹלֵק אֶלָּא סִימָן אֶחָד (חולין כ"א):

ערף. הוּא גֹּבַהּ הָרֹאשׁ הַמַּשְׁפִּיעַ לְצַד הַצַּוָּאר:

ממול ערפו. מוּל הָרוֹאֶה אֶת הָעֹרֶף, וְהוּא אֹרֶךְ כָּל אֲחוֹרֵי הַצַּוָּאר (שם י"ט):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיַיְתִי יָתְהוֹן לְוָת כַּהֲנָא וִיקָרֵב יָת דִי לְחַטָאתָא קַדְמֵיתָא וְיִמְלוֹק יָת רֵישֵׁהּ מִלְקָבֵל קְדָלֵהּ וְלָא יַפְרֵשׁ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ולא יבדיל - סימן אחד מולק ולא שנים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והקריב את אשר לחטאת ראשונה ולא לגבי מזבח דהא קים לן חטאות החיצונות נאכלות אלא מאי והקריב, ומלק והזה והנשאר בדם ימצה.

ולא יבדיל. סימן אחד ימלוק ולא שניים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל