וַיִּקְרָא ו׳ · כ׳

כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֹֽשׁ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק עוסק בקדושת החטאת: כל אשר יגע בבשרה יקדש, ואשר יזה מדמה על הבגד יכובס במקום קדוש. רש״י מבאר ש״כל אשר יגע בבשרה״ הוא כל דבר אוכל אשר יגע ויבלע ממנה, ״יקדש״ - להיות כמותה, אם פסולה תיפסל ואם כשרה תיאכל כחומר שבה. ״ואשר יזה מדמה על הבגד״ - אם הוזה מדמה על הבגד, אותו מקום יכובס במקום קדוש. אבן עזרא מבאר ש״כל אשר יגע״ בבשר החטאת יהיה קודש, ומפרש את ״יזה״ כמו ״יטה״. הפסוק מלמד על קדושתה המדבקת של החטאת - שדבר הנוגע בבשרה נעשה קדוש כמותה, ושבגד שניתז עליו מדמה טעון כיבוס במקום קדוש, מתוך חומרת קדושת הדם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כל אשר יגע בבשרה. כָּל דְּבַר אֹכֶל אֲשֶׁר יִגַּע וְיִבְלַע מִמֶּנָּה:

יקדש. לִהְיוֹת כָּמוֹהָ - אִם פְּסוּלָה תִּפָּסֵל, וְאִם הִיא כְּשֵׁרָה, תֵּאָכֵל כַּחֹמֶר שֶׁבָּהּ:

ואשר יזה מדמה על הבגד. וְאִם הֻזָּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד, אוֹתוֹ מְקוֹם הַדָּם שֶׁבַּבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיה, תְּכַבֵּס בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה:

אשר יזה. יְהֵא נִזֶּה, כְּמוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם (איוב ט"ו) - יְהֵא נָטוּי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כֹּל דִי יִקְרַב בְּבִסְרַהּ יִתְקַדַשׁ וְדִי יַדִי מִדְמַהּ עַל לְבוּשׁ דִי יַדִי עֲלַהּ תִּתְחַוָר בַּאֲתַר קַדִישׁ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כל אשר יגע. בבשר החטאת יהיה קדש לשם והכהן יאכלנו לכן חלק הזורק כחלק כל אחיו:

יזה. א״ר משה הכהן שהוא כמו יטה מבנין קל ובפתחו׳‎ היו״ד מהכבד והאות המובלע נו״ן וכן ויז מדמ׳‎ אל הקיר בחיר״ק עם ויז בפתח רק במלת נטה מראה על הקיר בחיר״ק עם ויז הוא בצר״י בבנין הקל וכן מצאנו ויז נצחם מבנין הקל ויפה דקדק.

ובעבור שהחטאת קדש צוה השם לכבס המקום שנפל מדמה על הבגד במקום קדוש הוא חצר אהל מועד כי יש הפרש בין קדוש וטהור:

אשר יזה עליה. יחסר מקום או. והטעם או אם יזה אחר עליה שהוא הבשר יכבס הבשר הכהן ואחר כך יאכלנו או פירושו המקום אשר יזה מהדם תכבס ויהיה בגד לשון נקבה וזכר וכמוהו אשר תשיג ידו ותי״ו תכבס לכהן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

תכבס - שלא יהא נאמר כנותר שבשריפה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אשר יזה עליה תכבס ואין כל הבגד טעונה כבוס.

תכבס לפי שהדם דם קדשי חטאת הנאכלת לפנים מן הקלעים ואם יזה מדמה על בגד ויצא חוץ לקלעים נפסל ביוצא.

במקום קדש לרבות לשכות בנויות בחול ופתוחות לקדש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל